ת"א 1422/06

תקציר

מדובר בתביעת רשלנות מקצועית שהגיש מר אפרים נעים נגד עו"ד שאול גרוסברג והמבטחת שלו, איילון ביטוח, ביחס להסכם הלוואה שגיבש עבור נעים גרוסברג. נעים, מומחה בניכיון צ'קים, ניכה צ'קים עבור לקוחו סאס ודרש ביטחונות כאשר החוב של סאס הגיע ל-500 אלף שקל. סאס שיעבד את הזכויות על מקום מגוריו בגין החוב. נעים פנה לגרוסברג כדי לבחון את התאמת הנכס כעירבון. גרוסברג אישר את התאמת הנכס לאחר בדיקה מול מינהל מקרקעי ישראל, אך לא בדק את רישומי רשם השכונות. בהסכם ההלוואה, שגובש על ידי גרוסברג, נכתב כי סאס כבר מכר את הזכויות בנכס, אך לא הזכיר הלוואת משכנתא שנטל עמר, הרוכש הפיקטיבי של הנכס, מהבנק. לטענת נעים, גרוסברג התרשל בכך שלא בדק כראוי את הנכס, וכתוצאה מכך קיבל נעים נייר ערך חסר ערך. עם זאת, השופט קבע כי נעים ידע על הלוואת המשכנתא טרם חתימת ההסכם, ולכן חוסר הערך של נייר הערך לא נבע מרשלנותו הנטענת של גרוסברג. במקום זאת, נזקו של נעים נבע מהסיכון העסקי שנטל מרצונו בכך שהמשיך להעמיד אשראי לסאס ללא ביטחונות מספקים. השופט גם מצא את עדותו של נעים בלתי אמינה, מלאת סתירות וניסיון להסתיר את ידיעתו על הלוואת המשכנתא. בינתיים, עדותו של גרוסברג הוגדרה אמינה ונתמכה על ידי עדים אחרים. הנתבעים הצליחו לטעון כי נעים ידע את מהות הבטוחה ואת סיכוניה. משכך, התביעה לרשלנות, יחד עם עילות תביעה נוספות, נדחתה בשל היעדר קשר סיבתי בין הרשלנות הנטענת לבין נזקו של נעים. השופט הורה לנעים לשלם לנאשמים הוצאות בסך 50 אלף שקל.