ערר 95000/08

תקציר

החלטת בית המשפט בעניין "פרויקט המשתלה", שהציע לשנות ייעוד של חלקי קרקע לטובת הקמת מגדלים רבי קומות וגנים ציבוריים, עסקה בטענות של בעלי נכסים שכנים לפיהם אישור הפרויקט הוריד את ערך הקרקע שלהם. דחייתן הראשונית של טענות אלה על-ידי המשיבה מס' 1 זכתה לביקורת על היעדר בדיקה והנמקה מעמיקות. בהמשך העריך שמאי מכריע את התביעות, וקבע פיצוי לחלק מהמערערים בגובה של כ-15% מהשווי המקורי הנתבע, תוך התייחסות לסוגיות כגון פגיעה בפרטיות והגברת הגודש. בקשות המשיב הבאות ביקשו פטור מפיצוי מערערים בליקוי מזערי ומתשלום ריבית עבור התקופה שבין אישור התכנית להגשת התביעה. בית המשפט מנה שלושה תנאים מצטברים שבהם ניתן לשלול פיצויים: הוראות תכנית ספציפיות, סבירות בהיקפה בנסיבות העניין וצדק בפיצוי. עם זאת, בית המשפט הדגיש כי תנאים אלה הם חריגים נדירים. היא הדגישה כי גם ירידת ערך מזערית, אם היא משמעותית לדייר, ראויה לפיצוי. יתר על כן, בית המשפט דחה את טענות המשיבים כי אינטרסים ציבוריים מצדיקים שלילת תשלומים, והבהיר כי הטבות כמו פיתוח דירות יוקרה אינן מהוות אינטרס ציבורי חיוני. ההחלטה קבעה כי הפיצוי צריך לשקף את המצב אלמלא אושרה התוכנית, להורות על פיצוי מלא בתוספת ריבית ולהעניש על כל עיכוב בלתי צודק. על המשיבים לדבוק בהמלצות הפיצוי של פקיד השומה המכריע תוך הקפדה על אינטרס סטטוטורי, תוך אשרור המחויבות לזכויות הקניין ולפיתוח עירוני שוויוני.