עמ"נ 44736-09-23

תקציר

הבעלים של 15 מחסנים במרתף בניין בתל אביב ערער על החלטת העירייה לסווג אותם כנכסים נפרדים לצורכי מס. המערערת טענה כי יש לראות במחסנים, המשמשים משרד עורכי דין, כנכס אחד מאוחד, שכן הם משרתים את אותה מטרה וממוקמים באותו אזור. מנגד, טענה העירייה כי סיווגם בנפרד תואם יותר את השימוש הפונקציונלי בנכסים ואת הכוונה העומדת מאחורי צו המיסוי הרלוונטי. לאחר ששקל את הטענות ועיין בפסיקה, דחה השופט את הערעור והסכים עם פרשנות העירייה לפקודת הארנונה ולהחלטות קודמות של ועדת הערר. השופטת הדגישה כי נסיבותיו של מקרה זה שונות מפסקי דין קודמים שעסקו בסיווג מחסנים וכי פיצול שטחי האחסון ליחידות קטנות בשל מחסור במחסנים גדולים בבניין הוא מלאכותי ומיותר. ההחלטה להותיר את הנכסים בנפרד נומקה גם בקריטריונים הצרים להתערבות בהחלטות ועדת הערר, והשופט פסק למשיב הוצאות בסך 35,000 ₪.