ת"א 41532-10-21

תקציר

התובעים, בעלי דירה אחורית וחצר, תבעו לפנות את הנתבעים, דיירי מאפייה בחזית הבניין, בשל הפרות מתמשכות של הסכם השכירות ביניהם. נמצא כי הנתבעים הפרו את ההסכם בכך שעשו שימוש לא ראוי בשטחי המעבר והמדרכה, ולא הקפידו על פסקי דין קודמים בנושא זה. למרות שהתובעים היו זכאים לפנות את הנתבעים, בית המשפט הפעיל את שיקול דעתו והעניק לנתבעים סעד הוגן לפי סעיף 132 לחוק הגנת הדייר, המאפשר לבית המשפט לפטור דיירים מפינוי אם הדבר נראה כתוצאה חמורה מדי. סעד זה הותנה בכך שהנתבעים יעמדו בדרישות מסוימות בתוך 30 יום: פינוי המעבר והמדרכה מכל מכשול, הסרת תריס גלילה ועמודיו, תשלום פיצויים לתובעים בסך 40,000 ₪ ומתן אפשרות לתובעים גישה ללא הפרעה לדירה האחורית עבור דיירים פוטנציאליים. אם הנתבעים לא יעמדו בדרישות, זכאים התובעים לפנותם. בנוסף, בית המשפט הורה לנתבעים לשלם לתובעים הוצאות בסך 10,000 ₪ ושכר טרחת עורך דין. המפתח להחלטה היה סברו של בית המשפט כי הפינוי יגרום נזק בלתי מידתי לנתבעים, והשיהוי של התובעים באכיפת פסקי דין קודמים.