רע"פ 1530/23

תקציר

בעניינם של אור בן מאיר אפללו והנאשם הנוסף שמעון בן יהודה יפרמוב, ביקשו המבקשים לערער על פסק דין בעניין מעורבותם בגידול והחזקה בלתי חוקיים של סמים מסוכנים, ובפרט קנבוס, ללא היתר כדין. פסק הדין המקורי של בית משפט השלום בקריית שמונה, שאושר על ידי בית המשפט המחוזי בנצרת, הרשיע את אפללו על סמך הסדר הטיעון שלו שלא הסתפק בעונש, למעט קנס. בית המשפט קבע כי אפללו, בסיוע, שכר נכס ששימש לגידול שתילי קנבוס בהיקף של 41.56 ק"ג באמצעות ציוד רב. כאשר המשטרה ניסתה לפשט, אפללו ואחרים חסמו את הגישה, מה שהוביל לכניסה כפויה. בית משפט השלום שקל מספר גורמים, ובהם כוונתו המוקדמת של אפללו, מניעיו הכספיים והנזק הפוטנציאלי הנשקף מהפשע. על מעשיו נגזרו עונשי מאסר של 14 חודשים, מאסר על תנאי נוסף וקנס משמעותי. אפללו ערער וביקש הזדמנות נוספת להמשיך בטיפול תרפויטי בטענה למצב נפשי הנתמך במסמכים חדשים. עם זאת, בית המשפט מצא כי לאפללו ניתנו הזדמנויות רבות לעסוק בטיפול, אותן הזניח, ולכן גזר הדין נמצא ראוי. בית המשפט העליון דחה את הערעור והדגיש כי העונש תואם את המוסכמות המשפטיות המקובלות בעבירות מסוג זה. עוד ציינו כי המסמכים החדשים לא הוצגו כראוי ולא הצדיקו הפחתת עונש. בקשת עיכוב ביצוע הפכה למיותרת לאור דחיית הבקשה, אם כי המדינה התבקשה לשקול לדחות את הופעתו של אפללו בכלא בשל סיבות רפואיות שהוצגו.