ע"א 5640/94

תקציר

בפסק הדין מיום 9.1.97 נדחו הערעור והערעור שכנגד על המועד שקבע בית המשפט המחוזי לסיום חזקת השיתוף. התיק עסק בשאלה האם זכאית המערערת לחלוק בנכסים וברווחים שנרכשו לאחר תום תקופת החזקה המשותפת. בית המשפט הגיע למסקנה כי המערערת לא הייתה זכאית לחלק כלשהו מרווחי החנות, הבית או החברה לאחר פקיעת החזקה, והדגיש כי חלוקה הוגנת כבר הביאה בחשבון את הרווחים העתידיים הצפויים. השופט טירקל נימק את החלטתו בכך שבחלוקת נכסים עסקיים, השווי הנוכחי משקף בדרך כלל פוטנציאל התפתחות ורווח עתידיים, ולכן על בן הזוג הפורש לשאת הן בסיכונים והן ברווחים עתידיים. עיקרון זה מונע הארכת קשרים כספיים שלא לצורך לאחר הפרידה, ומאפשר ניתוק נקי לצדדים המעורבים. פסק הדין התייחס גם לקיזוז מזונות וחובות, והציע כי בית המשפט המחוזי יבהיר האם יש לבצע ניכויים כאלה, שכן לא הובאו ראיות להיקף החוב. בנוסף, הומלץ על בירור דירה הרשומה על שם הבת, עם חשד כי היא שייכת למשיב. בסופו של דבר, כל התביעות נדחו מבלי לפסוק הוצאות, כאשר השופטים שטרסברג-כהן וטל הסכימו עם החלטת השופט טירקל.