עפ"ג 9814-04-13

תקציר

במקרה הראשון הורשע סימן טוב בפירוק חלקי רכב, החזקת רכוש גנוב ושיבוש הליכי משפט. בית המשפט גזר עליו שמונה חודשי מאסר בפועל, שלוש שנות מאסר על תנאי וקנס של 750 שקל, לצד שלוש שנות מאסר על תנאי של חמישה חודשים. השאלה המשפטית היא האם יש להפעיל את המאסר על תנאי בעקבות הרשעתו בגניבה. במקרה השני הורשע סולייב בפריצה ובגניבה, ונגזרו עליו שני עונשי מאסר על תנאי. בית המשפט לא הפעיל את גזרי הדין והמדינה ערערה. הסוגיה המרכזית שעמדה בפני בית המשפט הייתה האם עבירת הגניבה כוללת את העבירה של החזקת רכוש החשוד כגנוב. בית המשפט קבע כי כן, וכי תכליתו של מאסר על תנאי היא הרתעה כללית מפני הפקעת רכוש שאינו שייך לעבריין. לפיכך הותרו הערעורים והופעלו עונשי המאסר על תנאי. בנוסף, העיר בית המשפט כי שגה בית משפט קמא בכך שלא קבע את טווח הענישה בעניינו של סימן טוב, אך בחר שלא להתערב בעונש בהיותו ערכאה ראשונה.