תלה"מ 57539-05-19

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את תביעתו של האב התובע להפחתת דמי המזונות מאחר שלא הביא ראיות מספיקות המצדיקות שינוי בסכום המוסכם, ואף לא עמד בנטל ההוכחה. האב טען כי חל "שינוי מהותי" במצבו הכלכלי מאז נחתם ההסכם לראשונה, תוך שהוא מציין הידרדרות במצבו הבריאותי, ובהמשך הוסיף כי פוטר מעבודתו. עם זאת, השופטת ציינה כי האב לא הציג כל ראיה למצבו הכלכלי בעת חתימת ההסכם המקורי, ואף לא צירף מסמכים כלשהם לתמיכה בטענותיו הנוכחיות. זאת ועוד, המסמכים הרפואיים שמסר לא היו מספקים, שכן הם לא כללו חוות דעת רפואית ולא הבהירו את משמעות מצבו הרפואי על כושרו לעבוד. עוד טען האב כי הוא מקבל דמי אבטלה, אך גם הפעם לא סיפק כל אישור לכך. השופטת הדגישה כי סכום המזונות הנוכחי של 1,500 שקל לילד הוא ראוי ואולי אף נמוך יותר, במיוחד בהתחשב בהחלטתו של האב להתרחק ולהותיר את האחריות היומיומית לחינוך בידי האם. השופט הגיע למסקנה כי טענות האב לגבי הנסיבות שבהן הסכים לסכום המזונות המקורי בשנת 2013 אינן משכנעות, מה גם שהוא המתין עד כה להעלאתן. לפיכך, התביעה להפחתת דמי המזונות נדחתה, והאב לא זכה בהוצאות כלשהן בשל ייצוג האם על ידי הסיוע המשפטי.