ת"צ 52618-07-22

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את בקשת המשיבים לסילוק על הסף של התביעה הייצוגית שהוגשה נגדם. התביעה, המבקשת אישור כתובענה ייצוגית, מתבססת על סעיף 1 לתוספת השנייה לחוק, המאפשר תביעות נגד עוסק בקשר לעניינים שבינו לבין לקוח, בין אם בוצעה עסקה ובין אם לאו. המשיבים טענו כי המבקשים, שלא רכשו את המוצר ישירות מהם, אינם "לקוחות" ולכן אין להם מעמד להגיש תביעה לפי סעיף זה. בית המשפט מצא כי יש להותיר שאלה זו לדיון בשלב אישור הבקשה, במיוחד נוכח חוסר הוודאות סביב פרשנות המונח "לקוח" והעובדה שהקבוצה המיוצגת על ידי המבקשים כוללת גם את מי שרכש את המוצר ישירות מהמשיבים. זאת ועוד, בית המשפט סירב לחייב את המבקשת מס' 1 להפקיד ערבות להבטחת הוצאות המשיבים, שכן המשיבים לא סיפקו הצדקה מספקת לצעד חריג זה. ההחלטה שלא לפסוק הוצאות למי מהצדדים התקבלה בהתחשב בהתנהלותם הפסולה הפרוצדורלית של המבקשים בחריגה ממגבלות העמודים לבקשתם.