ת"פ 2074/06

תקציר

כתב אישום מתוקן הוגש נגד נאשמים 1 ו-2 בגין שוד, שהעונש המרבי עליו הוא עשרים שנות מאסר. הנאשמים פנו למונית שבה נהג יוסף אסולין, גבר בן 66, וביקשו להסיע אותם לירושלים. בדרך הם ביקשו מאסולין להפסיק, בטענה שהם צריכים להקיא ולעשות את צרכיהם. לאחר שירד מהרכב, תקף נאשם 1 את אסולין, ואילו נאשם 2 גנב את מפתחות הרכב וכן תקף את הנהג. אסולין, מבוהל, יצא מהרכב וניסה להזעיק עזרה. הנאשמים נמלטו מהמקום במונית. נאשם 2 הודה בעובדות כתב האישום המתוקן במסגרת עסקת טיעון והורשע בשוד. תסקיר מבחן פירט את חינוכו הקשה של הנאשם ואת נסיבותיו האישיות, וציין את פוטנציאל השיקום שלו. הוועדה המליצה על עונש מאסר קצר. התביעה טענה לעונש חמור של למעלה משלוש שנות מאסר, ואילו ההגנה ביקשה להקל בעונש, תוך שימת דגש על גילו הצעיר של הנאשם, חרטה ונסיבות העבירה. השופט קבע כי מעשי שוד, במיוחד כאלה המכוונים נגד נהגי מוניות, ראויים לענישה חמורה כדי להגן על הציבור. השימוש באלכוהול של הנאשם והרשעותיו הקודמות היו גורמים מחמירים. עם זאת, השופט שקל את נסיבותיו האישיות של הנאשם, את הודאתו באשמה ואת המלצות תסקיר המבחן. העונש שהוטל היה 24 חודשי מאסר, 12 חודשי מאסר על תנאי, פיצוי של 8,000 שקל לקורבן וקנס של 1,000 שקל. השופט הדגיש את הצורך בהרתעה ובהגנה על נהגי מוניות, והגיע למסקנה כי יש מקום לעונש חמור יותר בהשוואה למקרה דומה קודם שצוטט על ידי ההגנה. זכות הערעור על פסק הדין נשמרה לשני הצדדים.