ע"פ 4893/12

תקציר

הערעור מערער על העונש שהוטל על המערער בגין עבירת החבלה בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 333 ו-335 לחוק העונשין. המערער הורשע בתקיפת א.ג., שביקר בביתו של לקוח הסמוך לביתו של המערער, לאחר שהמערער היה חייב לו חוב של 80 ₪. המערער תקף את א.ג. באתי חפירה וגרם לו לשבר בידו הימנית. בית המשפט המחוזי הרשיע את המערער על סמך הודאתו וגזר עליו 14 חודשי מאסר בפועל, מתוכם תשעה חודשי מאסר בפועל והיתר על תנאי, לצד פיצוי בסך 8,000 ₪ לנפגע. המערער טען כי היה על בית המשפט להטיל עונש של עבודות שירות, תוך שימת דגש על נסיבות ביצוע העבירה, לרבות הנשק בו נעשה שימוש, היעדר תכנון וחלוף הזמן מאז ההרשעה הקודמת. המשיב, לעומת זאת, תמך בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, תוך הדגשת חומרת העבירה ונטיות האלימות של המערער. לאחר ששקלה את הטענות, הגיעה ערכאת הערעור למסקנה כי לא הייתה חריגה מהותית בעונשו של בית המשפט המחוזי, והיא לא גרמה עוול של ממש. אשר על כן, הערעור נדחה, ופסק דינו של בית המשפט המחוזי עומד בעינו.