חדל"ת 36270-11-22

תקציר

בית המשפט דחה בקשה לפתוח בהליכי פירוק נגד חברה, בשל היעדר בסיס חוקי לחייב הפקדת הוצאות הנאמן. הבקשה נדחתה משום שהחוק קובע כי שכרו של נאמן צריך להיגזר מהתקבולים והשכחה שחולקו בפועל, וידיו של בית המשפט כבולות בכל הנוגע להטלת הוצאות על המבקש או על החברה. מדובר במקרה שבו לחברה המפורקת אין נכסים, כלומר הנאמן לא יקבל תשלום, מצב שבית המשפט לא יכול לחוקק סביבו. ההחלטה הושפעה גם מפסיקה קודמת לפיה לא ניתן להשתמש בסמכותו הכללית של בית המשפט לפסוק שכר או הוצאות בניגוד לתקנות השכר. קיימות שתי גישות בפסיקה הקודמת באשר למי צריך לשאת בעלויות פירוק ביוזמת בעל מניות, אך במקרה זה, החקיקה הספציפית סביב גמול נאמן פירושה שבית המשפט אינו יכול להורות למבקש להבטיח את הוצאות הנאמן בערבות. לפיכך, הבקשה לפתיחת הליכים נדחתה, ולא ניתן צו להוצאות, אם כי בית המשפט הכיר בכך שהחברה צפויה לקבל שירות של פירוק מבלי שתוכל לכסות את הוצאותיה.