ע"א 49803-10-13

תקציר

הערעור נסוב על שווי העסקה לצורכי מכס ביחס ליבוא בשר טלה קפוא כשר מצ'ילה על ידי המערערים. המערערים טענו כי שווי העסקה, לפי סעיף 132 לפקודת המכס, הוא המחיר ששולם למוכר, ולא המחיר ששולם לצדדים שלישיים לטובת תהליך הייצור. לפיכך, אין להביא בחשבון את עלויות ההשגחה והשחיטה הכשרה ששילמו המערערים לעובדים הישראלים בעת חישוב המכס. רוב השופטים חלקו ודחו את הערעור. לטענתם, שווי העסקה צריך לכלול את המחיר המשולם לכל המעורבים בתהליך הייצור, לרבות עלויות הפיקוח והשחיטה שהן חלק בלתי נפרד מייצור בשר כשר. השופטים התייחסו לדברי ההסבר להצעת החוק שתיקנה את פקודת המכס, למטרת התיקון ולעמדת הגוף הבינלאומי הרלוונטי האחראי על ניסוח האמנה ופרשנה. עוד ציינו כי פיצול התשלומים למוכר ולצדדים שלישיים יוביל להפחתת תשלומי המכס שאינם משקפים את מחיר הסחורה בפועל, דבר המנוגד לתכלית המערכת החדשה. בנוסף, הדגישו השופטים כי הימנעותם של המערערים מלבקש הבהרות בנושא או לדווח על ההוצאות לרשויות המכס מעידה על חוסר תום לב, כלומר אין באפשרותם ליהנות מהפטור הקבוע בסעיף 3 לחוק המסים העקיפים. בתוך כך, השופט ברנר החזיק בדעה חולקת, וקבע כי המונח "מחיר ששולם" בסעיף 132 לפקודה מתייחס לתשלום המשולם למוכר, למעט תשלומים לצדדים שלישיים. עוד הזכיר כי סעיף 133 לפקודה, המפרט את ההוצאות שיש להוסיף למחיר העסקה, הוא הוראה משלימה לסעיף 132 ואין להרחיבו מבחינה שיפוטית.