ת"צ 24532-10-14

תקציר

המבקש הגיש תובענה ייצוגית נגד המשיב להשבת כספים שנגבו ביתר בגין דמי בניה. הבקשה התבססה על שני נימוקים. ראשית, טען המבקש כי המשיב גבה תשלום יתר בגין דמי בנייה בכך שכלל שטחים הפטורים מאגרות אלה, כגון גזיבו ומרפסות גג. שנית, טען המבקש כי המשיב גבה דמי בניה מופרזים בכך שלא הצמיד את האגרה למועד התשלום. העילה הראשונה נדחתה מאוחר יותר על ידי המבקש. אשר לעילה השנייה, הפסיק המשיב את פרקטיקת הגבייה נשוא הערעור בעקבות התובענה הייצוגית של המבקש. בית המשפט קבע כי הפעולה הובילה להפסקת ההליכים והביאה תועלת לחברי הקבוצה ולנישומים עתידיים. השופט ציין כי המבקש ובאי כוחו השקיעו זמן ומומחיות, תוך נטילת סיכון בהגשת התביעה. עם זאת, מאחר שהסכומים הנתבעים על ידי שני הצדדים התבססו על הערכות, פסק בית המשפט סכום בין הסכומים הנתבעים על ידי שני הצדדים. השופטת קבעה כי המבקש זכאי לגמול בסך 7,000 שקל ושכר טרחת עורך דינו קבוע על 80 אלף שקל, כולל מע"מ. הסכומים היו אמורים להיות משולמים על ידי המשיב. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים וניתן ביום 18.3.2015.