ת"א 42132-01-22

תקציר

התיק נסוב סביב חלקת אדמה בשכונת שייח ג'ראח בירושלים, בבעלותו של מוחמד סאלח עיד אבו רבו. התובע, אבו עסב, הגיש פסק דין הצהרתי בו טען לבעלות על הקרקע האמורה. עם זאת, טענה זו נתקלה במספר טיעוני נגד. ראשית, הנתבעים, האחים בכרי, טענו כי פסק הדין בתביעת פינוי קודמת, שיכול היה להכריע את הגנתו של אבו עסב, מבטל את התביעה הנוכחית. הם התייחסו לקביעה בתביעת הפינוי, שבה אבו עסב לא טען לבעלות על הקרקע אלא ביקש להחזיק בה וליהנות ממנה. שנית, טענתו של אבו עסב כי רכש את הקרקע מסומרה בשנת 2012 סותרת את עדותו הקודמת, שם הצהיר כי הקרקע הייתה ברשותה של סומרה. טענה חדשה זו, שהועלתה לראשונה בתביעה הנוכחית, הייתה יכולה להיות מוצגת כהגנה בתביעת הפינוי, שבה היו מעורבים אותם צדדים ובמרכזה אותה קרקע. אם יתקבל, הוא יבטל את פסק הדין בתביעת הפינוי. השופט פסק לטובת הנתבעים, דחה את התביעה בעילה של השתק הגנתי והורה לאבו עסב לכסות את הוצאות האחים בכרי בסך 15 אלף שקל. פסק הדין מדגיש כי הצדק וההגינות מחייבים את החלת דוקטרינת ההשתק ההגנתי במקרה זה, במיוחד נוכח היעדר הסבר משכנע להימנעותו של אבו עסב מהעלאת הגנה זו קודם לכן.