ס"ע 25793-10-11

תקציר

פסק דין זה דן במעמדם התעסוקתי של שני תובעים שעבדו במכון טיהור שפכים. השאלה המרכזית היא האם העירייה, שעבורה נעשתה העבודה, הייתה המעסיקה שלהם או שהם הועסקו על ידי חברת אבטחה, בן אבטחה, שהתקשרה עם העירייה למתן שירותי שמירה. התובעים טענו כי הם מילאו תפקידים מבצעיים ולכן היו עובדי העירייה ולא בן אבטחה. בית המשפט בחן את תפקידם האמיתי של התובעים ומצא כי הם שימשו כעובדים מקצועיים של העירייה בתפקיד המפעילים, ולא כשומרים המועסקים על ידי בן אבטחה. פסק הדין סקר גם את המדדים המצביעים על העירייה כמעסיקה, כגון היעדר פיקוח מצד בן ביטחון, קביעת סידורי העבודה, הבלעדיות והמשכיות ההעסקה ותנאי העבודה. עוד צוין, כי התובעים לא עודכנו על מכרז לתפקיד מפעילים במפעל ולכן לא יכלו להגיש מועמדות. בית הדין הגיע למסקנה כי יש להכיר בתובעים כעובדי העירייה מתחילת העסקתם. עם זאת, בשל היעדר מידע על הנסיבות שבהן הופסקה העסקתם, בית הדין לא הורה על החזרתם לעבודה. העירייה חויבה לשלם לכל תובע הוצאות משפט בסך 10,000 ₪.