ב"ל 53975-01-20

תקציר

התובע, שעבר לדרום אפריקה בשנת 2013 והתכוון להשתקע בה לצמיתות, תבע את המוסד לביטוח לאומי להחזר דמי ביטוח ומס בריאות שנוכו משכרו לאחר שעזב את הארץ. המכון שלל את תושבות התובע בשנת 2019 אך טען כי יש לדחות את התביעה בשל השיהוי וכי התובע היה מבוטח במשך כל התקופה. בית המשפט פסק לטובת התובע, וקיבל את הטענה כי קיים נתק בין התובע לבין המכון, וכי חוסר מודעותו של התובע לצורך לעדכן את מעמדו מובן. עם זאת, פסק הדין הבחין בין דמי ביטוח לאומי לבין דמי ביטוח בריאות. הראשון יוחזר מיולי 2013 עד יולי 2018, בצירוף הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 3,000 שקל. האחרון לא יוחזר, שכן הזכאות לטיפול רפואי בישראל הייתה אוטומטית, והשיהוי של התובע בתביעת החזר פגע בזכותו להחזר. בפסק הדין הודגש כי למוסד הזכות והחובה לבחון את מעמד התושבות של אדם עוד בטרם חלפו חמש שנים מיום עזיבתו את הארץ.