ת"פ 8121/06

תקציר

הנאשם הורשע בקשירת קשר לייבא קוקאין לישראל. כתב האישום המקורי ייחס לו שני סעיפים של קשירת קשר ויבוא סמים, אך הסעיף הראשון בוטל בעקבות תיקון. הנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן. כתב האישום מתייחס למעשיו של הנאשם באפריל 2006, אז קשר קשר עם אחרים לייבא קוקאין לארץ, תוך שימוש בכתובת של מר אברהם דגן, וביקש ממר דגן לקבל עבורו חבילה המכילה את הסם. החבילה נתפסה על ידי משטרת ישראל בנמל התעופה בן גוריון ונמצאה מכילה 334.64 גרם קוקאין. השוטרים החליפו חלק מהסם בחומר מסוכן אחר והעבירו את החבילה למר דגן, שהודיע לנאשם על הגעתה. לאחר מכן אסף הנתבע את החבילה ממר דגן. המדינה והצוותים המשפטיים של הנאשם הגישו לבית המשפט הסכמה להגביל את טיעוני המדינה לעונש מאסר של חמש שנים ומטה, בעוד בא כוח הנאשם יוכל לטעון טענות בלתי מוגבלות. ההסכם כלל גם מאסר על תנאי וחילוט רכבו של הנאשם כתחליף לקנס כספי. המדינה ביקשה צו פסילה שיאסור על הנאשם להחזיק או לקבל רישיון נהיגה, שהנאשם יוכל לטעון נגדו. בטיעוניה הדגישה התובעת את חומרת מעשיו של הנאשם וקראה להחמיר בענישה, תוך התייחסות לפסקי דין קודמים. היא תיארה את הנאשם כמתוחכם ומסוכן, והדגישה את הרשעותיו הקודמות בעבירות סמים ואלימות. התובע הדגיש גם את הצורך בהרתעה בתיקי סמים ואת הכמות הגדולה של הקוקאין המעורב. הסנגור טען להקלה בעונש, תוך שימת דגש על הודאתו המיידית של הנאשם, מעמדו כשליח בלבד ונסיבותיו האישיות, לרבות קשיים כלכליים ותפקידו כמטפל בילד נכה. ההגנה ציינה את הנזק המשמעותי שנגרם כתוצאה מהחילוט המוסכם של רכבו של הנאשם וביקשה עונש מאסר קצר יותר. בית המשפט הכיר בצורך לשקול שיקולי ענישה שונים, לרבות ניקוי רעלים, הרתעה, שיקום ומניעה, תוך הכרה בחומרת העבירה, המהווה חוליה קריטית בשרשרת הפצת הסמים. השופט קבע כי יש לתת משקל רב לעבירות של יבוא ויצוא סמים מבחינת ההרתעה. המדיניות של הטלת עונשים מחמירים על עבירות כאלה אושרה מחדש, תוך התייחסות למספר פסקי דין קודמים. לאחר ששקל את מכלול הנסיבות, גזר בית המשפט על הנאשם חמש שנות מאסר בפועל, 18 חודשי מאסר על תנאי וחילוט רכבו. השופט הדגיש את הצורך בהרתעה בהטלת עונשים אלה, תוך שהוא מציין גם את נסיבותיו האישיות של הנאשם. לנאשם יש זכות ערעור תוך 45 יום.