ת"א 409/08

תקציר

התובעת, אור חן, תבעה את הנתבעים בנוגע להסכם מיזם משותף להקמה והפעלה של תחנת דלק. התובעת טענה, בין היתר, כי הנתבעים הפרו את ההסכם, משכו כספים שלא כדין מהמיזם המשותף ולא עמדו בפירעון הלוואות. הנתבעים הכחישו את הטענות וטענו כי גם אור חן הפרה את ההסכם. בית המשפט פסק לטובת התובעת בנושא חובות העבר, והגיע למסקנה כי הנתבעים חייבים לאור חן 890,535 ₪, והורה להם להשיב את הסכום ביחד ולחוד, כולל הפרשי הצמדה וריבית. בית המשפט דחה את טענותיה של אור חן להשבת השקעות שבוצעו בתחנת הדלק, וקבע כי הן כוונו כלפי המיזם המשותף ולא כלפי הנתבעים באופן אישי. באשר לאכיפת ההסכם, פסק בית המשפט לטובת הנתבעים, וקבע כי אור חן ביצעה הפרה יסודית בכך שסיפקה דלק מהול לתחנת הדלק, דבר שהצדיק את ביטול ההסכם על ידי הנתבעים. משכך, דחה בית המשפט את תביעותיה של אור חן לאובדן הכנסות צפויות מפעילות המיזם המשותף. בית המשפט דחה גם את תביעותיה של אור חן לסילוק חוב לחברת גל דלק ולהסתלקותה הנטענת של 500 אלף שקל מהמיזם המשותף, מחוסר ראיות מספיקות. סיכומו של דבר, בית המשפט קיבל את טענת התובעת בנוגע לחוב העבר אך דחה את מרבית הטענות האחרות. כל צד היה אחראי להוצאות המשפטיות שלו.