ת"א 7618-12-22

תקציר

השופט דחה את תביעת לשון הרע וקבע כי הציוץ המדובר, אף שהזכיר את התובע בשמו, אינו מהווה לשון הרע. הציוץ תיאר אירוע שבו הקלפיות נפתחו באיחור, והתובע, כמנהל הקלפי, הוזכר בציוץ כמי שמפגין אדישות. השופט ציין כי זכות הבחירה היא זכות יסוד מקודשת, ותפקידו של התובע כמזכיר קלפי הפך אותו לאחראי, גם אם לא היה אשם בעיכוב. קריאה אובייקטיבית של הציוץ, לדברי השופט, לא תייחס לתובע כל עבירה פלילית. תחת זאת, היה מדובר בהבעת ביקורת המוגנת על ידי חוקי חופש הביטוי, מה גם שהתובע מילא תפקיד ציבורי. כן נלקחו בחשבון תום הלב של הנתבע וחוסר כוונתו לפגוע בתובע באופן אישי. השופט הורה לתובע לשלם את שכר טרחת הנתבע וקבע אותו על 8,000 ₪.