בר"ע 20840-12-24

תקציר

ניתוח משפטי זה בוחן את הנוסח שנמסר בנוגע לבקשה לערעור על החלטה בדבר מינוי מומחה רפואי. הניתוח מתמקד בעקרונות המשפטיים ובחידושים המודגמים בטקסט. **עקרונות משפטיים מרכזיים וחידושים:** * **סמכות שיקול דעת במינוי מומחים נוספים:** עיקרון משפטי מרכזי המנוסח הוא כי ההחלטה על מינוי מומחה רפואי נוסף נתונה בראש ובראשונה בידי בית המשפט האזורי הדן בתיק. שיקול דעת זה נתמך במפורש בהנחיות נשיאת בית המשפט לצדק (10.9.2019) ובפסיקה מבוססת. * ההנחיה קובעת כי: "בית הדין רשאי למנות מומחה נוסף אם מצא כי יש בכך צורך". * הפסיקה מחזקת זאת ואומרת כי "באשר להחלטה על מינוי מומחה רפואי נוסף: לא מצאנו כי בנסיבות העניין יש מקום להתערב בשיקול דעתו של בית המשפט המחוזי בעניין זה. מדובר בהחלטת ביניים, הנתונה בדרך כלל לשיקול דעתו של בית המשפט המחוזי" (בג"צ (ארצי) 34426-05-18 דמרי רות נ' המוסד לביטוח לאומי). * **הכבוד של בית המשפט לערעורים לשיקול דעתו של בית משפט נמוך יותר (התערבות מינימלית):** הטקסט מדגיש עיקרון משפטי משמעותי של התערבות מינימלית של ערכאות ערעור בהחלטות ביניים המתקבלות על ידי בתי משפט קמא בנוגע למינוי מומחים רפואיים. * הרציונל הוא שיש להעניק לבתי המשפט מרווח מתאים להפעיל את שיקול דעתם על סמך פרטי המקרה. * עיקרון זה נתמך בהכרעות שיפוטיות רבות, ובהן: "ככלל, התערבות זו צריכה להיות מינימלית, ולהותיר לבית המשפט קמא מרווח מתאים להפעיל את שיקול דעתו הראוי בעניין שלפניו, ובהתאם להיקף שנקבע בפניו" (ד"א (ארצי) נו/0-282 המוסד לביטוח לאומי נ' דוד לרוס). * **קריטריונים להתערבות בהחלטות ביניים:** הניתוח מצביע על כך שבית משפט לערעורים לא יתערב בקלות בהחלטה של בית משפט נמוך יותר בנוגע למינוי מומחים, אלא אם כן נסיבות מיוחדות מצדיקות זאת. בית המשפט לא מצא נסיבות מצדיקות כאלה בהליך הנוכחי. * **התמקדות בנסיבות קונקרטיות בחוות דעת מומחים:** הטקסט מדגים גישה משפטית המדגישה את העובדות הספציפיות של המקרה של המבקש בעת הערכת ההשפעה של תנאי העבודה על ליקויים. * בעוד שעובדים אחרים בעלי תפקידים דומים עשויים היו לזהות ליקויים בעמוד השדרה הצווארי, חוות הדעת הספציפית במקרה זה הגיעה למסקנה כי עבור המבקש, לתנאי העבודה לא הייתה השפעה *משמעותית*, למרות שלא שללה באופן קטגורי כל השפעה. * **אין קשר סיבתי אוטומטי בין ליקויים שונים:** הניתוח מבהיר כי זיהוי ליקוי בחלק אחד של הגוף (עמוד השדרה המותני) אינו מחייב באופן אוטומטי זיהוי של ליקוי דומה בחלק אחר (עמוד השדרה הצווארי) או קשר סיבתי ביניהם. * כמו כן, צוין כי ייתכן שמומחה לא יוכל להגיב על הקשר בין ליקויים שונים אם לא סופקו לו החומרים הרלוונטיים לכל הנושאים השנויים במחלוקת. * **החלה מחמירה של כללי רשות ערעור (סעיף 26(א) לחוק בית הדין לעבודה):** ההחלטה לדחות את בקשת רשות הערעור מבוססת על פרשנות מחמירה של התנאים שבסעיף 26(א) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969. * רשות הערעור ניתנת רק אם בית המשפט שוכנע כי עיכוב הערעור עד למתן פסק הדין הסופי ישפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים, יגרום לנזק ממשי או יוביל להליך מיותר או שגוי. * בשלב הסיכומים מצא בית המשפט כי הליך ללא דיחוי עד לסיום התיק בבית המשפט האזורי הוא ראוי יותר, וניתן להעלות טענות בערעור מאוחר יותר על פסק הדין. זה מצביע על חידוש פרוצדורלי או הקפדה על יעילות פרוצדורלית בשלבים מאוחרים יותר של התדיינות משפטית. * **אין צו להוצאות כאשר אין צורך בתגובה:** מיושם העיקרון המשפטי של אי פסיקת הוצאות כאשר תגובת צד לא הייתה הכרחית על ידי הבקשה הראשונית. זה משקף עיקרון של ניהול עלויות במערכת המשפט. לסיכום, הניתוח שהוצג מדגיש את הכבוד שבתי המשפט לערעורים מעניקים לסמכויות שיקול הדעת של בתי משפט נמוכים יותר בעניינים פרוצדורליים כגון מינוי מומחים. הוא מדגיש את חשיבותן של נסיבות עובדתיות ספציפיות בהערכות מומחים ואת הכללים הפרוצדורליים המסדירים ערעורים, במיוחד הקריטריונים המחמירים למתן רשות ערעור בשלבי ביניים של התדיינות משפטית.