תמ"ש 10339-03-12

תקציר

התובע והנתבע היו נשואים וגרושים. במהלך נישואיהם, קיבל הנתבע 30,782 אופציות ממקום עבודתו, שרובן הבשילו במהלך נישואיהם. התובע תבע מחצית מהאופציות. בית המשפט היה צריך להחליט על כמות האופציות שהתובע זכאי להן, אם בכלל, ועל שוויין של אופציות אלה, האם יש לאזן אותן בעת הקרע או המימוש. בית המשפט קבע כי התובעת זכאית למחצית מ-29,652 אופציות, קרי 14,826 אופציות, כפי שניתנו במהלך נישואיהן. עוד קבע בית המשפט כי יש לאזן בין האופציות בעת המימוש ולא לקרוע, על מנת להימנע מפגיעה כלכלית בתובע פעמיים, מה גם שהאופציות אינן נכסים בני קיימא, והערכתן במועד הקרע תהיה ספקולטיבית. טענת הנתבע לפרידה נקייה בעת הקרע נדחתה שכן היו פסקי דין קודמים שדחו בנסיבות מסוימות את מאזן המשאבים לעתיד. בית המשפט הורה כי על הנתבע להודיע לתובע 60 יום לפני מימוש האופציות. בקשת התובע למתן צווים לפיהם הנתבע יהיה אחראי לכל החובות המוטלות על נאמן כלפי נהנה נדחתה, שכן התובע לא היה בעל האופציות. כל צד היה אמור לשאת בהוצאותיו.