ע"א 2493/07

תקציר

במקרה שעסק ברשלנות רופא משפחה מקופת חולים כללית באבחון חולה עם אנדוקרדיטיס, בחן בית המשפט שתי סוגיות עיקריות: אחריות והיקף הנזק. תחילה קבע בית המשפט המחוזי כי הרופא התרשל במהלך הביקור השני, בכך שלא ביצע את הבדיקות הנדרשות ולא הפנה את המטופל לטיפול מומחה דחוף. רשלנות זו הובילה לעיכוב של שבועיים בטיפול, ובסופו של דבר החמירה את הפרוגנוזה של המטופל וגרמה להשלכות בריאותיות חמורות, כולל שבץ ושיתוק. בעוד אשמתה של המשפחה נשקלה תחילה – בשל עיכוב בהתייעצות ושיתוף פעולה רפואי – הדגיש בית המשפט את כשלונו העיקרי של הרופא בזיהוי וניהול תסמיני המחלה במועד. ערכאת הערעור הצטרפה לדעה זו, וקבעה כי רשלנות הרופא גרעה באופן משמעותי מסיכויי ההחלמה של החולה. כתוצאה מכך, הגדיל בית המשפט את אחריותה של קופת חולים כללית ל-40% מהנזקים, תוך שקלול יתרונות ההחלמה הפוטנציאליים של התערבות אנטיביוטית מוקדמת יותר. באשר לנזקים, בית המשפט אישר את ממצאי בית המשפט המחוזי, תוך שהוא מציין נכות תפקודית משמעותית, אך אינו רואה עילה להתאים את הפיצוי שנפסק על סמך ניתוח מקיף של מכלול נסיבותיו הרפואיות והאישיות של החולה.