דנ"פ 426/16

תקציר

בית המשפט החליט כי אין צורך בדיון נוסף בתיק זה, שכן טענות המבקש אינן מציגות כל סיבה מוצדקת לכך. טענת המבקש כי ערכאת הערעור שינתה את בסיס הרשעתו מהערכאה הפרוצדורלית מופרכת בכך שערכאת הערעור רשאית לפרש את הראיות באופן שונה ולהסיק מסקנות משלה. סעיף 212 לחוק סדר הדין הפלילי תומך בתפיסה זו. בית המשפט דחה גם את הטענה בדבר היעדר הערכות מהימנות על ידי בית המשפט הפרוצדורלי, שכן בית המשפט המחוזי קבע הערכות ברורות ביחס למרבית הראיות שהוצגו, אשר די בהן כדי שערכאת הערעור תגיע למסקנה באשמתו של המבקש. גם טענת המבקש כי ניתן פסק דין חדש בדבר טיב הראיות להרשעה ברצח ללא גופה נדחתה, שכן בית המשפט הסתפק בהחלת הכללים הקיימים על המקרה הנדון, על פי אמות מידה זהירות. יתר על כן, פסק הדין לא קבע תקדים כלשהו בנוגע לטענת ההגנה מפני צדק, שכן לא היה פסק דין בדעת רוב בעניין זה; דעתה של השופטת ברק-ארז בסוגיה זו נותרה עמדתה הפרטנית. ככלל, פסק הדין לא הכניס פסקי דין חדשים אלא החיל חקיקה קיימת על התיק, ולכן אין הצדקה לדיון נוסף. התוצאה, אף שהיא קשה, אינה קריטריון מספיק לדיון נוסף.