א"ב 58802-03-18

תקציר

הערעור מתייחס לקביעת בית המשפט כי ניתן לבחון מחדש את מהות האימוץ כדי לעבור מאימוץ סגור לאימוץ פתוח אם יתקיימו תנאים מסוימים בעתיד. שופטי הערעור, השופטת גאולה לוין, השופטת א' וגו-עבד והשופטת י' פרסקי, מסכימים כי יש לקבל את הערעור. השופט לוין כותב חוות דעת מקיפה, המפרטת את המסגרת המשפטית לאימוץ בישראל, את סוגי האימוץ השונים ואת השיקולים המנחים את בתי המשפט בבואם לקבוע את מהות האימוץ. היא מדגישה את סופיות החלטות האימוץ, שמטרתן להעניק לקטינים מאומצים יציבות, שייכות וודאות. החוק, היא מסבירה, מניח אימוץ סגור, המנתק לחלוטין את הקשר בין הקטין להוריו הביולוגיים, שכן אימוץ פתוח, המקיים קשר, שמור למקרים חריגים. אמנם נדונו היתרונות והחסרונות של אימוץ פתוח, אך הקריטריון המנחה הוא טובת המאומץ. השופט לוין מוצא כי קביעתו של בית משפט קמא כי ניתן לבחון מחדש את מהות האימוץ אינה מבוססת על תשתית עובדתית או מקצועית הקובעת כי הסדר כזה יקדם את טובת הקטין. היא מציינת את מורכבות מצבו של האב, את ההיסטוריה שלו של עבריינות ושימוש בסמים, ואת חוסר הערובה ליציבותו בעתיד. בנוסף, לקטינה צרכים מיוחדים, הזקוקים לתנאים אופטימליים להתפתחותה, אשר עתיד לא ברור יסכן אותם. השופטת מתחשבת גם בחששותיהם של ההורים המאמצים מהתנהגותו העבריינית של האב ומציינת כי המשיב לא הציג כל בסיס המצביע על כך שההסדר המוצע ייטיב עם הקטין. השופטת מדגישה כי מעבר להנחה הכללית כי טובת המאומץ היא לדעת את מוצאם, אין כל אינדיקציה לכך שמפגשים עם האב יועילו לקטין במקרה זה. היא מציינת את ההפרדה הממושכת בין האב לקטינה ואת האתגרים הנפשיים שקביעת אופי האימוץ בשלב מאוחר יותר תציב בפני הקטין. השופט לוין מסכם כי חוות דעת המומחה ממליצה לנתק כל קשר בין האב לקטין וכי אין סיבה משכנעת לבטל המלצה זו. יתר על כן, היא מביעה ספק בכך שהחוק מאפשר להשאיר פתוחה את האפשרות לשנות את אופי האימוץ בעתיד, ומדגישה את חשיבות הסופיות בהחלטות האימוץ. השופט לוין מציע אפוא להניח בצד את קביעתו של בית משפט קמא ולקבוע כי לא תהיה בחינה מחודשת של מהות האימוץ. השופטים ואגו-עבד ופרסקי מסכימים עם חוות דעתו המקיפה של השופט לוין.