ע"מ 1889/09

תקציר

הכרעת הדין המדוברת היא בעניינו של קטין, שנעצר בחשד שיידה אבנים לעבר ג'יפ צבאי. בית משפט קמא דחה את הבקשה להעמיד לדין את המשיב מארבעה טעמים; מדובר היה באירוע חד פעמי, המשיב הצטרף לאחרים באופן ספונטני ללא תכנון מוקדם, גילו הצעיר של המשיב - הוא בן 14 בלבד, והאווירה התומכת בבית, כאשר האב הבטיח למנוע הישנות מקרים מסוג זה. התביעה ערערה על החלטה זו, וטענה כי החלטת בית משפט קמא אינה עולה בקנה אחד עם החוק המקובל, הקובע כי יידוי אבנים מצדיק מעצר עד תום ההליכים. עם זאת, ערעור התביעה הצבאית נדחה. השופט קבע כי קיימות נסיבות חריגות במקרה זה המצדיקות חריגה מהנוהל הרגיל של מעצר אנשים בגין יידוי אבנים. נסיבות אלה כוללות את גילו הצעיר של המשיב, את ספונטניות האירוע, את העובדה שמדובר באירוע בודד ואת התחייבות אביו של המשיב להבטיח שבנו לא יחזור על מעשיו. השופט הדגיש כי מעורבות ההורים והשפעתם על ילדיהם יכולה להיות גורם משמעותי בשיקום קטין ובמניעת עבירות עתידיות. יתר על כן, השופט ציין את היעדרו של דו"ח מעצר של קטין, שיכול היה לספק תובנה נוספת לגבי יכולתו של האב לחנך את בנו, אך הסתמך על התחייבותו הכנה והכנה של האב. משכך, בשל נסיבות חריגות אלה, אישר השופט את החלטת בית משפט קמא, והערעור נדחה.