ע"א 1286/03

תקציר

פסק הדין נוטה לטובת המערער בחלקו. בית המשפט קובע כי טענת המשיב לאיחור של 18 חודשים במסירת הנכס אינה מוצדקת, והראיות מצביעות על כך שהעיכוב היה קצר בהרבה ונמשך כשבעה חודשים בלבד. הימנעותו של המשיב מלחקור עדי מפתח וחוסר העקביות בעדותם פגעו בעניינו. עוד יצוין, כי המשיב לא פנה למערערת במהלך תקופת השיהוי הנטענת, דבר המעלה ספקות לגבי טענותיהם. בית המשפט מקבל כי המערערת איחרה במסירת הנכס במשך שבעה חודשים, לרבות שלושת החודשים הראשונים בגינם המשיב אינו זכאי לפיצוי. סכום הפיצוי בגין האיחור מחושב ב-3,600 דולר, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיולי 1995 ועד למועד התשלום. המשיב חויב לשלם למערער הוצאות ושכר טרחת עורך דין, בסך 20,000 ₪. פסק דין זה יוגש לשני הצדדים באמצעות דואר רשום והודעה טלפונית.