רע"א 7088/11

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לפי חוק הבוררות. על פי פסיקת בית המשפט, בקשות כאלה נענות רק בנוכחות שאלה משפטית או ציבורית החורגת מהאינטרסים של בעלי המחלוקת, או כדי למנוע עיוות דין. במקרה זה, לא עלה בידי המבקש להוכיח אף אחד מקריטריונים אלה. הבקשה התמקדה בדין הקיים בדבר ניגודי עניינים של בוררים ועובדות המקרה לא הצביעו על עיוות דין; פסק הבוררות הוסבר ביסודיות ולצדדים ניתנה הזדמנות מספקת להציג את טיעוניהם במשך שבע שנים. יתר על כן, ניגוד העניינים הספציפי הנטען על ידי המבקש – קשר עקיף ביותר בין הבורר לבין צד לבוררות – לא עורר חשש ממשי למשוא פנים. הקשר הנדון, בו מעורב שותף במשרדו של הבורר הנותן שירותים לצד שלישי הקשור למימון עסקה, היה רחוק מכדי להצדיק פסילת הבורר או ביטול פסק הבוררות. בית המשפט הדגיש כי על הבוררים לגלות בדרך כלל כל קשר שעלול לעורר חשש, אך במקרה זה, אופיו והיקפו של הקשר אינם מצדיקים פעולות כאלה. טענותיו של המבקש לניגוד עניינים הועלו רק לאחר מתן פסק הבוררות, שבית המשפט ציין כי מדובר בפרקטיקה מפוקפקת. ככלל, בית המשפט מצא כי חשש ממשי למשוא פנים לא התקיים במקרה זה ולכן דחה את בקשת רשות הערעור. החלטה זו התקבלה על סמך הנסיבות הספציפיות ולא קבעה תקדים, בשל העובדות הייחודיות שהוצגו.