ת"א 8048-04-12

תקציר

המחלוקת נסובה סביב עסקת מקרקעין בה טענו המוכרים, התובעים, כי הקונה, הנתבע, לא עמד בהתחייבותו לשלם את מס השבח הכרוך במכירה. בית המשפט בחן בדקדקנות את חומר הראיות ומצא כי התובעים לא הצליחו להוכיח כי הנתבע הסכים במפורש לשלם את מס השבח. הראיה המכרעת, כתב אישור חתום על ידי הנתבע, פורשה בהקשר של נסיבות ניסוחה, התנהלות הצדדים והמשא ומתן ביניהם. לשון המכתב, המתייחס לתשלום "מסים ותשלומים", נחשבה מעורפלת ורגישה לפרשנויות שונות. טענת התובעים כי הנתבע ישלם את המס לא נתמכה על ידי עדים כלשהם, בעוד הנתבע הכחיש במפורש התחייבות זו. זאת ועוד, התנהלות התובעים לאחר העסקה לא שיקפה כל ניסיון לאכוף את החובה הנטענת, מה שהוביל את בית המשפט למסקנה כי לא התקיימה חובה כזו. היעדר כל פעולה מצד התובעים במשך תקופה של 13 שנים, יחד עם החזקת הנתבע בנכס ובניית בית מגורים, חיזקו את קביעת בית המשפט כי הנתבעת לא הסכימה לשלם את מס השבח. משכך, נדחתה תביעת התובעים בגין הפרת הסכם, והם חויבו לפצות את הנתבע בגין הוצאותיו המשפטיות.