ת"פ 3006/04

תקציר

הנאשם הורשע במספר עבירות חמורות הקשורות לשני מעשי שוד נפרדים והחזקת חפצים בלתי חוקיים. באישום הראשון של סיוע וסיוע לשוד ופריצה בנסיבות מחמירות הורשע הנאשם לפי סעיפים 402(ב) ו-31 וסעיף 406(ב) לצד סעיפים 408 ו-31 לחוק העונשין, תשל"ז-1977. האישום השני, שכלל שוד בנסיבות מחמירות, קשירת קשר לביצוע פשע והחזקת מסמכים מזויפים וכלים הקשורים לסמים, הורשע לפי סעיפים 402(ב) ו-29 וסעיף 499(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, וסעיפים 462(2) ו-10 לפקודות. האישומים נבעו ממעורבותו של הנאשם בשני מעשי שוד נפרדים. לראשונה, הוא שימש כנהג וסייע לעבריינים בתכנון; ואילו בפעם השנייה הוא אירח את השודדים, סייע להם להתכונן והסיע אותם אל זירת הפשע וממנה. תפקידו של הנאשם נחשב פחות חמור מזה של שותפיו, שכן הוא לא השתתף באופן פעיל בשוד ולא ביצע את מעשי האלימות, למרות שהיה מודע לפוטנציאל למעשים אלה. בית המשפט הרשיע אותו לאחר שמיעת ראיות רבות וקבלת תסקיר קצין מבחן בעניינו. בגזר הדין שקל בית המשפט גורמים שונים, לרבות חומרת העבירות, עברו הקודם המוגבל של הנאשם, נסיבותיו האישיות ורמת מעורבותו בשוד. בסופו של דבר נגזרו על הנאשם 48 חודשי מאסר בפועל, לצד 24 חודשי מאסר על תנאי ו-6 חודשי מאסר על תנאי בגין עבירות החזקת רכב. הוא גם חויב לשלם פיצויים לקורבנות. בית המשפט דחה את עיכוב הביצוע, וקבע כי גזר הדין צריך להתחיל בתוך שבוע מיום מתן גזר הדין. סיכויי הצלחתו של הנאשם בערעור פוטנציאלי נמצאו בלתי סבירים כמצדיקים עיכוב, בהתחשב בחומרת העבירות.