ת"א 655/84

תקציר

פסק הדין דן בפיצויים המגיעים לתובעת קטינה שנגרמה לה נזק מוחי עקב רשלנות רפואית במהלך ההרדמה בגין ניתוח קל, שהותיר אותה עם שיתוק מוחין ופיגור שכלי. הנתבעים, עיריית חיפה ומדינת ישראל, הסכימו לשאת בנזקים מבלי להכיר בחבותם. המחלוקות העיקריות נסובו סביב תוחלת החיים של התובעת ועלות הטיפול בה, בין אם בבית ובין אם במוסד. השופט קבע כי תוחלת החיים של התובעת לא תתקצר אם תקבל טיפול הולם, וכי הטיפול שניתן במוסדות השלטון אינו מספק. לכן, התובע צריך להישאר בבית, והנתבעים צריכים לכסות את ההוצאות. השופט שקל בכובד ראש את עדויות המומחים וקבע כי אין לקצר את תוחלת החיים של התובע בחישוב הפיצוי. בנוסף, פירטה השופטת את הפיצוי המגיע לתובע, שכלל הפסדי השתכרות, הוצאות טיפול וסיעוד, התאמות מגורים, עלויות הסעה, הוצאות רפואיות ונזקים לא ממוניים. סך הפיצויים שנפסקו לתובעת, איה מוסקוביץ, עמד על 2,506,103 ש"ח, ו-176,575 ש"ח נפסקו להוריה. כמו כן חויבו הנתבעים בתשלום שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט. פסק הדין הדגיש את אחריות המדינה לפציעתה של התובעת ואת החשיבות שלא להתפשר על הטיפול בה בשל עלויות, דבר המשקף את ההשפעה המשמעותית של פעולות המדינה על חיי האזרחים.