מ"ת 52293-12-22

תקציר

הכרעת הדין היא ביחס לתיק פלילי של מספר משיבים שהואשמו בפריצה פעמיים לבסיס צבאי ובגניבת תחמושת. דיון ההוכחות קבע כי יש די ראיות כדי להמשיך במשפט. הראיות העיקריות שהוצגו היו עדויותיהם של שני עדי מפתח, חמד וממון, שמסרו פרטים על מעורבותם של כל המשיבים בגניבות. דבריהם סיבכו את עצמם ואת יתר המשיבים, ופירטו כיצד נכנסו לבסיס, את התפקידים שמילא כל אחד מהם ואת חלוקת ההכנסות ממכירת התחמושת הגנובה. הן חמד והן מאמון הכחישו תחילה את הפריצה השנייה, אך מאוחר יותר אישרו אותה לאחר שהתמודדו עם חוסר עקביות בדיווחיהם. יתר המשיבים הכחישו את ההאשמות ומימשו את זכות השתיקה. השופט קבע כי התביעה עמדה ברף הראייתי הנדרש בשלב זה, כאשר דברי העדים המרכזיים מהווים בסיס הולם לאישומים. עוד ציין השופט כי הערכות מהימנות והשגות משפטיות בנוגע לסיווג העבירות יידונו במשפט העיקרי. מאחר שלא הייתה מחלוקת על עילת המעצר, נדחה הדיון לקבלת דו"חות מעצר, ותיק החקירה הוחזר לתביעה. ההחלטה להמשיך במשפט אינה קובעת מראש את התוצאה הסופית, והמדיניות השיפוטית ביחס לעבירות אלה תישקל.