עת"א 42668-05-20

תקציר

בית המשפט המחוזי מרכז לוד דחה עתירה של אסיר לשחרור על תנאי מטעמים רפואיים. האסיר, שאובחן כחולה בסרטן גרורתי, טען כי המשך מאסרו מסכן את חייו. עם זאת, בית המשפט אישר את החלטת ועדת השחרורים, ומצא אותה סבירה ועולה בקנה אחד עם פסיקות בית המשפט העליון. לדברי בית המשפט, הראיות הרפואיות הצביעו על כך שתוחלת חייו של האסיר עמדה על חודשים ספורים, מה שלא עמד בדרישת "הימים הספורים" לפי חוק השחרור על תנאי. בית המשפט הסכים עם הערכת הוועדה כי למרות מצבו הקשה של האסיר, ימיו אינם ספורים, במיוחד לאור השיפור האחרון במצבו הבריאותי בעקבות הטיפול. יתר על כן, הוועדה פירשה בצדק את החוקים הרלוונטיים באופן דינמי, בהתחשב בחומרת העבירה של האסיר והשפעתה על ביטחונו של הקורבן. בית המשפט הדגיש כי שחרור מטעמים רפואיים נתון לשיקול דעת ולא לזכות, ובמקרה זה הפעילה הוועדה את שיקול דעתה בסבירות. תוך הכרה בקשיים בניהול המחלה מאחורי סורג ובריח, עמד בית המשפט על החלטת הוועדה, תוך הדגשת היעדר איום מיידי על חיי האסיר וזמינות הטיפול הנאות במערכת הכליאה. כמו כן צוינו אופיו הדינמי של המצב והאפשרות לבקשות שחרור עתידיות. לבסוף, בית המשפט סירב לאחד את העתירה הנוכחית עם עתירה אחרת, והעדיף לתת פסק דין מהיר בשל המצב הדינמי של מצב בריאותו של האסיר.