ע"מ 11737-08-15

תקציר

המערערת, מרכבות להילה משאיות בע"מ, ערערה על החלטת מנהל מע"מ לגבות מהם חוב מס לפי סעיף 106 לחוק מע"מ. קביעה זו התבססה על כך שהמערערת קיבלה את נכסיה ופעילותה של חברה, מרכבים משאיות, ללא תמורה, ואילו למרכבים חוב מס סופי. המערערים טענו כי לא הוקנתה להם זכות טיעון על ידי המשיב, וכי סעיף 106 לחוק מע"מ אינו חל במקרה זה. עם זאת, בית המשפט מצא כי לא נפגעה זכותו של המערער להישמע וכי אכן התקיימו הדרישות להחלת סעיף 106. המערערים לא הציגו כל ראיה קונקרטית הן בשלב הסעד הזמני והן בדיון בערעור, הגם שניתנה להם הזדמנות לעשות כן. עוד מצא בית המשפט כי הליכי הערעור על החלטה לפי סעיף 106 לחוק מע"מ לא נקבעו במפורש בתקנות מס ערך מוסף ומס קניה (הליך בערעור), ובכך נוצר פער חקיקתי. פער זה משמעותו כי תקנות סדר הדין האזרחי חלו, וכי נטל ההוכחה מוטל על המערער. ככלל, דחה בית המשפט את הערעור, והורה למערערת לכסות את הוצאותיו המשפטיות של המשיב, בסך 40,000 ₪, בשל הימנעותה של המערערת מלהציג ראיות משכנעות והתנהלותה בהעלאת טענות עובדתיות בשלב מאוחר.