ע"פ 6675/95

תקציר

המערער הורשע במשיכת שיק ללא כיסוי וקבלת במרמה בנסיבות מחמירות, בעקבות הסדר טיעון שהציע עונש של 18 חודשי מאסר. עם זאת, בית המשפט דחה הסדר טיעון זה, בנימוק של סתירות בין העונש המוצע לבין חומרת העבירה, ובמקום זאת הטיל עליו 36 חודשי מאסר. בית המשפט העליון הדגיש בהחלטתו את חובתו של בית המשפט לבחון באופן עצמאי האם עונשו של הסדר טיעון הולם את חומרת העבירה. השופט גולדברג הדגיש את אחריותו של בית המשפט להטיל עונש הולם למרות עמדת התביעה, ואילו השופט קדמי ציין כי העונש המוסכם בהסדר טיעון אינו מחייב וצריך להבטיח התאמה סבירה לאופי העבירה. בפירוט מזימתו הסבוכה של המערער להונות מוכרים בסכום של למעלה משני מיליון שקלים, קבע בית המשפט כי עונש הסדר הטיעון אינו מספק, ובחר בעונש חמור יותר שישקף את חומרת העבירה וישמש כגורם מרתיע. בסופו של דבר, הערעור על פסק דין זה נדחה, כאשר הרוב הסכים על השארת העונש המחמיר על מנת לשמור על הצדק ועל האינטרס הציבורי.