ת"א 2433/07

תקציר

הפרשה סובבת סביב שני מיילים פוגעניים שנשלחו לראש העיר, מר רון נחמן, על ידי שולח אנונימי. התובע, ככל הנראה ראש העיר או מקורבו, ביקש לחשוף את זהות השולח מהנתבעת, ספקית אינטרנט, על מנת לנקוט נגדם בהליכים משפטיים. התובעת טענה כי המיילים מהווים לשון הרע, איומים בהטרדה ואף הסתה לגזענות. עם זאת, הנתבעת סירבה למסור את המידע ללא צו בית משפט, בנימוק שמדיניותה להגן על אנונימיות משתמשיה. השאלה שעמדה בפני בית המשפט הייתה האם יש הצדקה לחשיפת פרטי השולח. השופטת פתחה בסקירת הפסיקה הרלוונטית והצעות החקיקה בנושא, שנקטו בשתי גישות עיקריות: גישה מצמצמת שהגבילה את הגילוי למקרים של עבירות פליליות פוטנציאליות, וגישה מרחיבה יותר שאפשרה גילוי במקרים של עוולות אזרחיות, בתנאים משתנים. לאחר בחינת הודעות הדוא"ל והחוקים הרלוונטיים, הגיע השופט למסקנה כי התובע לא הציג טיעון משכנע לחשיפה. המיילים, למרות היותם מעליבים וחסרי טעם, לא חצו את הגבול ללשון הרע או עוולות אחרות כהגדרתן בחוק. מאחר שהתובע לא הצליח לבסס עילת תביעה טובה, דחה השופט את התביעה ולא הורה על חשיפת פרטי השולח.