ת"א 2004/01

תקציר

התובע, שקיבל טיפול קרינתי לגזזת בהיותו תינוק, תבע את הנתבע בגין רשלנות בביצוע הטיפול והטיפולים שבעקבותיו. לטענתה, הנתבעת לא מנטרת ומזהירה את החולים מפני סיכוני הקרינה, לרבות התפתחות גידולים, וכי הוריה לא עודכנו כראוי בסיכונים אלה. עוד נטען כי הנתבע התרשל בבדיקת התובע ומטופלים אחרים כראוי. התובעת דרשה פיצוי בגין נזקיה שנבעו משני גידולי מנינגיומה שהתגלו בשנת 1998 וטופלו באמצעות ניתוח. גידול אחד הוסר בהצלחה, ואילו השני היווה סיכון גדול מדי להסרה. בית המשפט מצא כי הנתבעת אכן כשלה בחובתה ליידע ולהזהיר את התובע וחולים אחרים שקיבלו הקרנות. בית המשפט קבע כי היה על הנאשם ליידע את המטופלים על הסיכונים האפשריים ולאפשר להם להחליט בעצמם אם לעבור בדיקות סקר נוספות. עם זאת, בית המשפט גם הכיר בכך שחיוב הנתבעת לבצע סריקות CT שגרתיות בכל החולים שקיבלו הקרנות יהיה בלתי סביר, נוכח התועלת הנמוכה והסיכון הגבוה של בדיקות מסוג זה. השופט קבע כי הנתבעת אחראית לפצות את התובעת רק על אי גילוי הגידול הראשון מוקדם יותר, דבר שיכול היה להפחית את נזקיה. לתובע נפסק פיצוי בסך 205,000 ₪ בגין כאב וסבל, סיעוד וסיוע לזולת, הפסדי השתכרות והוצאות רפואיות שונות. כמו כן חויב הנתבע לשלם לתובע שכר טרחת עורך דין בסך 41,000 ש"ח והוצאות משפט בסך 40,000 ש"ח. השופטת הדגישה כי תביעת התובע לא כללה פיצוי בגין פגיעה באוטונומיה או פיצויים עונשיים, ולכן אלה לא נדונו. בפסק הדין נקבע כי הסכומים שנפסקו צריכים להיות צמודים למדד המחירים לצרכן ולשאת ריבית עד לתשלום מלא של הנתבעת.