ת"א 9076/07

תקציר

התובעת, חברה העוסקת במיסוי מוניציפלי, תבעה את מדינת ישראל על סך 8,485,907 ₪ אגרות בגין שירותים שניתנו בשתי מסגרות חוזיות. הראשון התבסס על מכרז ממשלתי לשירותי ייעוץ שמטרתו הפחתת ארנונה. השני כלל הסכמים פרטניים עם כמה משרדי ממשלה. תביעתה של התובעת הייתה לשכר טרחה על בסיס הצלחה - אחוז מהחיסכון במס הנובע מפעילותה. התובעת טענה כי לא שולם לה תשלום עבור השירותים שנתנו. בית המשפט מצא כי התובעת לא הייתה זכאית לשכר טרחה כלשהו ביחס לתביעתה לחיסכון הנובע מביטול חיובי פינוי אשפה. הראיות הראו כי המדינה, ולא התובע, הייתה הגורם העיקרי במאבק לביטול החיוב. זאת ועוד, לתובעת לא הייתה סמכות לפעול בעניין זה ומעורבותה החלקית בהליך המשפטי נעשתה מיוזמתה. גם הטענה כי בית החולים לא היה חלק מהמסגרת החוזית מבוססת המכרז נדחתה. בית המשפט קיבל את תביעתה של התובעת לשכר טרחה בגין פעילותה בתקופה בה התקשרו עם הנתבעים, דבר שהביא לשינוי סיווג נכסי המדינה על ידי עיריית חיפה ובכך לחיסכון במס עבור הנתבעים. המדינה הודתה בחלק זה של התביעה בכתב הגנתה, ולא יכלה לחזור בה מהודאה זו במהלך הדיון. בית המשפט הורה למדינה לשלם לתובע שכר טרחה בשיעורים שנקבעו בהסכמים עם הנתבעים, בתוספת הפרשי הצמדה ממועד כל זיכוי, וריבית כנדרש בחוק החל מ-30 יום לאחר הגשת החשבונות. הסכומים חושבו באופן הבא: 2,965,808 ש"ח בתוספת 14% עבור משרד העבודה והרווחה (לתקופה עד שנת 2001); 141,038 ש"ח בתוספת 14% לאותו משרד (לשנת 1999); 1,132,619 ש"ח בתוספת 14% למשרד הרווחה (לשנת 2001); 246,288 ש"ח בתוספת 14% לאותו משרד (לשנת 1999); ו-2,250,537 ש"ח בתוספת 17% עבור אגף המכס והמע"מ (לשנת 2001). מסכומים אלה יש לנכות את שכר הטרחה שכבר שולם לתובע לאחר הגשת התביעה, בסך כולל של 596,557 ₪.