ע"פ 194/94

תקציר

מדינת ישראל ערערה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב בעניינו של יעקב בן אפרים בסאנו. בסאנו הואשם בשורה של עבירות, בהן חבלה בכוונה בנסיבות מחמירות, פציעה ושיבוש הליכי משפט. הערכאה הנמוכה יותר הרשיעה אותו בשוד ובפציעה, אך זיכתה אותו מחבלה מכוונת ושיבוש הליכי משפט. אולם, ערכאת הערעור, בהרכב השופטים א' גולדברג, א' מצא וי' זמיר, קבעה אחרת. מסקנתם היא כי כוונתו של בסאנו לגרום למתלונן חבלה חמורה עולה מנסיבות המקרה. הם לוקחים בחשבון גם את האופי האלים של מעשיו, שכללו תקיפת המתלונן באמצעות אגרטל ושרפרף וגרימת חבלות קשות. השופטים מקבלים את הערעור, מרשיעים את בסאנו בחבלה חמורה בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 333 ו-335(1) לחוק העונשין, ובנוסף מרשיעים אותו בשיבוש הליכי משפט לפי סעיף 245(ב). הם גזרו עליו ארבע שנות מאסר בפועל ושנתיים מאסר על תנאי, החל מ-28 בנובמבר 1993. ההחלטה מתאפיינת בהיסוסו של השופט גולדברג לבסס את כוונתו של בסאנו, אם כי חומרת העבירה והרשעותיו הקודמות מצדיקות את ההכרעה.