ת"א 36189-04-15

תקציר

בית המשפט דוחה את בקשת הקיבוץ לבטל את הצו להסרת הפגיעה בסביבה החופית. הקיבוץ טען כי מדובר בהליך מנהלי חריג, אך השופט מצא כי חוק שמירת הסביבה החופית והוראות המעבר שלו אינם תומכים בטענה זו. השופטת דחתה גם את טענות הקיבוץ בדבר חוסר הבהירות והתשתית העובדתית של הצו, כמו גם את הפגמים הפרוצדורליים הנטענים בהוצאתו, וקבעה כי ניתנו לקיבוץ הזדמנויות נעימות להשמיע את טענותיו. לגופו של עניין, התייחס השופט למסגרת החקיקתית להסדרת הסביבה החופית ולעקרון נאמנות הציבור, תוך הדגשת חשיבות השמירה על חופי הים לשימוש הציבור. לאחר מכן ניתח השופט את מרכזי הבנייה הספציפיים שהוזכרו בצו הפינוי, ומצא כי הקיבוץ לא הביא ראיות להיתרים חוקיים עבור רובם. השופט דחה גם את טענות הקיבוץ בנוגע לגדר המערבית, הגדר לאורך מטע התמרים והגדרות הצפונית והדרומית, וקבע כי דרישת המשיב להסרתן מוצדקות. עם זאת, השופט מצא צדק בחלק מטענות הקיבוץ בנוגע למסעדת הדגים וסביבתה. השופט קבע כי המבנה עצמו הותר כדין, והמשיב לא הורה על פינויו. באשר לסביבה, השופט נתן לקיבוץ הזדמנות לתקן את מיקום הפרגולות כך שיתאים להיתר משנת 2007, והורה לקיבוץ להסדיר את חצר המסעדה כך שתאפשר מעבר ציבורי חופשי, כנדרש בחוק שמירת הסביבה החופית. לבסוף, השופט אישר את סבירותו ומידתיותו של הצו, ולא מצא פגמים פרוצדורליים בהוצאתו. הקיבוץ חויב לשלם למשיב הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, והצו לסילוק הפגיעה בסביבה החופית ייכנס לתוקף ביום 01.05.17.