פ"א 1041-06-17

תקציר

בית המשפט החליט לקיים צו הריסה למבנה שנמצא כי נבנה שלא כדין על ידי המערער. המבנה המדובר, הממוקם על דרך שנקבעה בתכנית התכנון, נעדר היתר כדין, ונבנה בניגוד לתכנית האמורה, תוך חסימת כניסה ויציאה מתחנת דלק סמוכה. המשיב, אשר קיבל כדין היתר להקמת תחנת הדלק, הוכיח במהלך המשפט כי בניין המערערת חסם את הגישה אליה. לאחר ביקור באתר ושקילת האינטרס הציבורי בהסדרת הגישה לתחנת הדלק ובשמירה על בטיחות התנועה אל מול האינטרס האישי של המערער, פסק בית המשפט לטובת האינטרס הציבורי. עוד ציין בית המשפט כי המערער לא הציג כל הוכחה לזכויותיו הקנייניות בבניין. מכאן, שצו ההריסה שהוצא לפי סעיף 212 לחוק התכנון והבניה היה מוצדק, והערר נגדו נדחה. למערער ניתנו 14 יום לביצוע צו ההריסה, שלאחריהם יהיה המשיב מוסמך לבצע את ההריסה ולחייב את המערער בהוצאות.