ע"א 381/88

תקציר

בית משפט השלום דחה את תביעת המשיבים לפיצויים בגין הקפאת בנייה שנגרמה בשל תכניות חדשות, ובכך הביא לערעור מוצלח של המשיבים לבית המשפט המחוזי. על פסק דין זה הוגש ערעור לבית המשפט העליון על ידי הרשות, בטענה כי יש לדחות את התביעה על הסף. עם זאת, בית המשפט העליון אישר את החלטת בית המשפט המחוזי, והסכים כי התביעה ראויה ואין לדחות אותה ללא דיון מלא. התיק נסב סביב טענת המשיבים כי ערך נכסיהם ירד בשל הקפאת הבנייה שנבעה מחוקי התכנון החדשים. בית המשפט מצא כי יש לבסס את השפעתה, משכה והיקפה של ההקפאה באמצעות ראיות, ולכן מוקדם מדי לדחות את התביעה. תחת זאת, יש להעביר את התביעה לבית משפט השלום לדיון מלא כדי להכריע לגופן של טענות המשיבים. יצוין, כי השופטים הדגישו כי זכותם של המשיבים לפיצוי אינה חד-משמעית, שכן יש לבחון את סבירות ההקפאה ואת פוטנציאל ההצדקה. לפיכך, נדחו ערעורי הרשות, תוך אשרור החלטת בית המשפט המחוזי והדגשת הצורך בבחינה מעמיקה של העובדות והשלכותיהן.