דנג"צ 9367/17

תקציר

המבקשים עתרו לבית המשפט כדי לערער על הקביעה כי פעולות הממונה היו בתחום סמכותו, בטענה כי יש להתיר החזקה בקרקע פרטית השייכת לתושבים פלסטינים המוגנים על פי החוק הישראלי רק אם היא משרתת גם את האוכלוסייה המוגנת. בעוד המבקשים והיועץ המשפטי לממשלה טוענים כי הדבר עומד בסתירה לפסקי דין קודמים ולכן יש לדון בו בדיון נוסף, בית המשפט מוצא כי ההכרעה בעתירה לא הייתה תלויה בשאלה זו בלבד. תחת זאת, העתירה התקבלה בשל פגמים שנפלו בהחלטת הנציב. הקביעות עליהן התלוננו על פגיעה בזכות הקניין של התושבים הפלסטינים לא נדרשו להכריע בתוצאות העתירה, שממילא הייתה לטובת המבקשים. זאת ועוד, טענות המבקשים עולות כדי דיון תיאורטי שכן העתירה כבר התקבלה, ולפיכך לדיון נוסף לא תהיה כל השפעה מעשית על זכויות המבקשים. מטעמים אלה, הבקשה לדיון נוסף נדחית. החלטה זו מתקבלת ללא צווים בדבר הוצאות, ובקשת המבקשים נדחית.