בר"ע 350/09

תקציר

פסק הדין מתייחס לסכסוך בין עובד למעסיק בנוגע לנסיבות סיום העסקתו של העובד. העובד תבע פיצויי פיטורים והחזר דמי הודעה מוקדמת, ואילו המעסיק תבע פיצויים בגין נזקים לכאורה שנבעו מהפיטורים. המחלוקת המרכזית הייתה האם העובד התפטר או פוטר, כאשר העובד הגיש אישורים רפואיים מרובים כהוכחה למחלתו. בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו דחה תחילה את בקשת המעסיק כי העובד ייבדק על ידי רופא מטעמו או לחילופין להתעלם מהאישורים הרפואיים שהגיש העובד. בית הדין ביסס את החלטתו על תקנות דמי מחלה, הקובעות כי עובדים אינם מחויבים להיענות לבקשת מעסיק להיבדק אם יש ברשותם אישורים מרופאי קופות החולים, וכן על זכותו האנושית של העובד לשלמות הגוף. בית הדין קבע כי חוק דמי מחלה חל, למרות אופי המקרה, והדגיש כי אישורי העובד הונפקו זמן קצר לאחר הפיטורים וכללו אינדיקטורים אובייקטיביים למחלה. פסק הדין התייחס גם לזכותו של המעסיק למשפט הוגן ולתקדימים הנוגעים למינוי מומחים, והצביע על כך שהמעסיק יכול להגיש את חוות דעתו ולהפנות לפסיקה הרלוונטית. בית הדין ביקש מהעובד להגיב, תוך התייחסות ספציפית להוראות ע"א 1016/02 ומקרים רלוונטיים נוספים, וקבע כי החלטה בבקשה תינתן לאחר קבלת תשובת העובד. ההחלטה התקבלה בהיעדרם של שני הצדדים ותועבר אליהם בכתב.