בש"פ 5857/23

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בעניין צו מעצר. השופט מדגיש כי רשות ערעור ניתנת רק בנסיבות חריגות, ואין מדובר בהליך שגרתי. טענותיו של המבקש נסובות סביב ביקורת על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, שלדעתו התעלם מהיבטים מסוימים בהחלטת בית משפט השלום. עם זאת, השופט חולק על כך ומסביר כי התמקדותו של בית המשפט המחוזי בהחלטתו של השופט אלרון הייתה מוצדקת, שכן היא הייתה מרכזית בפסק דינו של בית משפט השלום. בנוסף, השופט מדגיש כי עניינו של המבקש כרוך בעבירה המנויה בחוק המעצרים, היוצרת חזקת מסוכנות. הרשעתו הקודמת של המבקש בעבירות דומות והקביעה כי נשקפת ממנו סכנה ממשית תומכות אף הן בכך. בשל היעדר עיוות דין ותחולתה של חזקת המסוכנות, מסיק השופט כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור.