סע"ש 9721-08-12

תקציר

תביעה זו הוגשה על ידי עובד לשעבר של בית ספר מוכר ולא רשמי, שעבד בו למעלה מ-37 שנים, נגד בית הספר ומשרד החינוך. התובעת טענה כי עם סיום העסקתה היא זכאית לקבל מבית הספר פיצויי פיטורים, מענק יובל ופיצוי בגין ימי מחלה שלא נוצלו, אותם סירב בית הספר לשלם. לפני הדיון המקדמי הגיעו הצדדים לפשרה בכל העניינים למעט הפיצוי בגין ימי מחלה שלא נוצלו. בית הספר טען כי לעובדיו אין זכות כזו, ואילו משרד החינוך טען כי ישפה את בית הספר רק בגין ימי מחלה שלא נוצלו של מורים שעבדו בחינוך העל-יסודי. בהמשך לכך, הסכימו הצדדים על מספר עובדות, והותירו מספר עניינים במחלוקת, ובהם האם תשלומי ימי המחלה שלא נוצלו על ידי בית הספר למורים היסודיים שולמו בטעות, האם עבודתה של התובעת כמורה יסודית מזכה אותה בימי מחלה שלא נוצלו, ואם בית הספר מחויב על פי דין או נוהג לשלם לה סכום זה ואם כן, האם היא זכאית לשיפוי ממשרד החינוך. הדיון בתיק ארך זמן רב מהצפוי בשל הודעות פרוצדורליות רבות, בקשות להארכות וחוסר עמידה בהסכמות של שני הצדדים. בתוך כך, עובדת נוספת של בית הספר, גב' מארי שורש, זכתה בתביעה דומה נגד בית הספר, שעליה ערער בית הספר ונדחתה על ידי בית הדין הארצי לעבודה. פסק דין זה השפיע באופן משמעותי על המקרה הנוכחי. בית הדין קבע כי לעובדי מוסדות חינוך מוכרים לא רשמיים צריכים להיות תנאי עבודה זהים לאלה של עובדי מוסדות רשמיים, ומאחר שבית הספר לא הציג כל טיעון תקף להתייחס באופן שונה לזכות הכלכלית לימי מחלה שלא נוצלו, התובע זכאי להם. כמו כן, בית הספר נהג לשלם פיצויים בגין ימי מחלה שלא נוצלו, דבר שלא הוכח כמבוטל, ולכן התובעת הייתה זכאית לימי המחלה שלא נוצלו גם על פי נוהג זה. עם זאת, בית המשפט נמנע מלהכריע בשאלה האם בית הספר זכאי לשיפוי ממשרד החינוך, שכן לא הייתה לו סמכות לדון בסוגיה זו. כתוצאה מכך, קיבל בית המשפט את התביעה והורה לבית הספר לשלם לתובע 99,542 ₪ כפיצוי בגין ימי מחלה שלא נוצלו, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיולי 2011. כמו כן חויב בית הספר לשלם את הוצאותיו המשפטיות של התובע, לרבות שכר טרחת עורך דין. לצדדים ניתנו 30 יום לערער על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה. פסק הדין ניתן ביום 1.2.2015.