סע"ש 17258-03-19

תקציר

התובע, עובד קבלני ניקיון שנשכר על ידי שוק צפון, תבע את האחרון על זכויות עובדים וזכויות סוציאליות שלא קיבל ממעסיקיו הישירים. התובע טען כי יש לראות בשוק צפון מעסיקו הישיר או המשותף משום שהכין אותו לעבודה, סיפק לו ציוד ופיקח על עבודתו, ואילו שוק צפון טען כי היה לה מערכת יחסים אותנטית ולגיטימית עם קבלני הניקיון והיא אינה מעסיקתו. בית הדין קבע כי שוק צפון לא היה מעסיקו הישיר או המשותף של התובע, שכן קבלני הניקיון העסיקו אותו, קבעו את תנאי העסקתו ושילמו לו. הפיקוח שהפעיל שוק צפון על עבודתה של התובעת לא הצביע על יחסי עבודה. בית הדין גם קבע כי מבנה ההעסקה אותנטי ולגיטימי, ולא מזימה לעקוף את חוקי העבודה. עם זאת, בית המשפט הטיל על שוק צפון את האחריות לתשלום זכויותיו של התובע על פי החוק להגברת אכיפת דיני העבודה. התקיימו תנאי חוק זה, שכן התובעת עבדה בשוק צפון באופן סדיר למעלה מחצי שנה, ולפחות ארבעה עובדים של קבלני הניקיון הוצבו בשוק צפון. עוד קבע בית המשפט כי שוק צפון לא נקטה אמצעים סבירים למניעת פגיעה בזכויות העבודה של התובעת, ולא ידעה את העובדים על זכותם לפנות לחברה במקרה של הפרת זכויות על ידי קבלני הניקיון, ואף לא פיקחה כראוי על האחרונים. באשר לנטל ההוכחה בגין טענות התובעת לזכויות סוציאליות שלא שולמו, קבע בית המשפט כי מאחר שקבלני הניקיון עמדו בחובות הרישום שלהם ולתובע היו המידע והראיות הדרושים, נטל ההוכחה בגין תביעות לגמול שעות נוספות, דמי חגים ופדיון חופשה נותר על התובעת, שלא עמדה בו. לתובע נפסקו 14,696 ₪ עבור עבודה בשעות נוספות ומנוחה שבועית, 264 ₪ עבור דמי חגים ו-12,818 ₪ עבור פיצויים בגין הפרשות לקרנות הפיצויים והפנסיה. לסכומים יתווספו הפרשי הצמדה וריבית מתום העסקתו של התובע ועד לתשלום בפועל. כל צד יישא בהוצאותיו בשל הצלחתה החלקית של התביעה והתנהלותו הפרוצדורלית של התובע.