ע"פ 608/81

תקציר

בית המשפט העליון פסק בערעור על הרשעה בבריחה ממשמורת חוקית. המערער הורשע בסחר בסמים ונידון למאסר, אך תחילת גזר הדין נדחתה לבקשתו. הוא לא התייצב בזמן ובמקום שנקבעו לו כדי להתחיל לרצות את עונשו ולאחר מכן הורשע בבריחה ממשמורת חוקית. בית המשפט בחן את משמעות המונח "משמורת חוקית" ואת הנסיבות בהן הוא חל. נקבע כי המשמורת צריכה להיות ישימה פיזית או להתבצע על ידי פעולה פורמלית המגבילה את חירותו של האסיר, והיא נמשכת עד לשחרור משפטי מלא. במקרה הנוכחי, מאחר שהמערער לא נכלא פיזית ולא הושם במעצר פורמלי לפני שלא התייצב, לא ניתן היה להרשיעו בבריחה ממשמורת חוקית. לפיכך, הערעור התקבל. בית המשפט התייחס גם לדרישה לפי תקנות העונשין כי יש ליידע נידון לתחנת המשטרה שבה עליו להתייצב לריצוי עונשו, וקבע כי אין בכך צורך במקרה הנוכחי משום שדחיית גזר הדין היא הפעלה תקפה של סמכות בית המשפט. לבסוף, קבע בית המשפט כי התנהגותו של המערער מהווה הפרה של הוראה כדין, והרשיע אותו בעבירה לפי סעיף 287 לחוק העונשין.