ע"א 3654/96

תקציר

עניינו של פסק הדין בערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בעניין מחלוקת על שומת מס בין נישום מערער לבין פקיד השומה המשיב. בית המשפט פסל את פנקסי הנישום לשנים 1981-1984, מה שהוביל לכך שפקיד השומה ערך חישובים בשתי שיטות. בית המשפט המחוזי מצא פגמים בשיטה אחת אך אישר את השנייה. שני הצדדים ערערו. עיקר טענותיו של הנישום נגעו להסתמכות על הצהרות ההון שלו לשנים 1982-1984, בטענה כי יועץ המס שלו טעה טעות מזיקה. עם זאת, בית המשפט מצא כי הנישום לא הביא ראיות מספיקות לתמיכה בטענות אלה. לגבי השומה משנת 1981 פסק בית המשפט לטובת הנישום בשל פגם פרוצדורלי, אך המשיב ערער על החלטה זו. בית המשפט העליון הסכים עם המשיב כי הנישום לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו לשנת 1981 וכי ניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו. בית המשפט העליון אישר גם את החלטת הערכאה הנמוכה יותר בעניין השומות לשנים 1982-1984, שכן טענות הנישום נמצאו בלתי מוצדקות. הערעור נדחה, והערעור שכנגד התקבל, תוך ביטול פסק דינו של בית המשפט המחוזי בעניין השומה משנת 1981. הנישום חויב בהוצאות המשיב, ופסק דינו של השופט י' טירקל אושר.