פ"א 4652-03-18

תקציר

פסק דין זה נובע מתיק של עבירות תכנון ובנייה, הנוגעות להתקנה ראשונית של בלוני גז ניידים לשימוש ביתי בעיר ערד. נגד הנאשמים, שהתגוררו בדירה בבניין מגורים בערד, הוגש כתב אישום יחד עם חברת חורה גז בע"מ בגין בנייה ושימוש בקרקע ללא היתר. האישומים נגד חורה גז בוטלו מאוחר יותר. הנאשמים טענו לעשיית צדק בעילה של אפליה, וטענו כי לא הוגשו כתבי אישום בגין עבירות דומות וכי האישומים נאכפים באופן סלקטיבי. עוד טענו כי לא היו מודעים לקיומו של האיסור, וכי ההתקנה בוצעה על ידי חורה גז. בית המשפט קיבל את גרסת הנאשמים לאירועים, אך הרשיע אותם בכל זאת, בנימוק שהתקנת בלוני הגז מהווה עבירה. בית המשפט בחן את ההרשעה ואת גזר הדין ומצא כי אף שמקור החובה לקבלת היתר בניה שונה מהמקור עליו הסתמך בית משפט השלום, מסקנתו של האחרון – לפיה הנאשמים אשמים בעבירה על חוק התכנון והבנייה – עומדת בעינה. בית המשפט דחה את טענות הנאשמים לעשיית צדק וקבע כי ההרשעה צריכה לעמוד בעינה, אך יש לבחון מחדש את גזר הדין. הערעור על גזר הדין נדחה, אך הערעור על גזר הדין התקבל והתיק הוחזר לבית משפט השלום להשלמת הדיון בגזר הדין.